עמיר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-בית כלל ביטוח ואח'

פסק דין

1. תביעה כספית כנגד חברת ביטוח וסוכנת ביטוח על סך 10,735 ₪, כי חברת הביטוח סירבה לפצות את התובע על גניבת מחשב נייד שלו מתוך קרוואן, ביום 17/08/05, בעיר רומא. נטען כי על פי תנאי הפוליסה התובע היה זכאי לפיצוי של עד 8,000 ₪ והוא נדחה שלא כדין. סיבת הדחייה מופיעה במכתב דחייה מיום 27/10/05. הנתבעת מס' 1, המבטחת, דחתה את התביעה כי הפוליסה לא כללה הרחבה לחו"ל. כמו כן, המחשב נגנב מרכב חונה ללא אמצעי מיגון כפי שנדרש בפוליסה. בנוסף, ברכב לא נמצאו סימני פריצה (נספח ד' לכתב התביעה).

התובע טוען כנגד הנתבעת מס' 2 כי בעת שביקש הצעת ביטוח לעסקו הציעה לו הנתבעת מס' 2 הרחבה למחשב נייד. לטענת התובע הוא הדגיש כי המחשב הנייד משמש אותו גם בעת נסיעותיו לחו"ל. לטענתו הסוכנת אישרה כי הפוליסה שהונפקה כוללת אירועי גניבת מחשב בארץ ובחו"ל. הנתבעות טענו כי בחוזה הביטוח אין כיסוי ביטוחי ואין אזכור או דרישה לכיסוי ביטוחי של המחשב הנייד בנסיעות לחו"ל. מעבר לכך, המחשב הושאר ברכב חונה ללא השגחה וללא מיגון. לכתב ההגנה צורפה ההצעה. על פי ההצעה הביטוח נערך למשרדו של התובע ולתכולתו.

2.התובע צירף את רשימת הפוליסה לתצהיר עדותו הראשית.

על פי פרק 1 הביטוח הוא לתכולת המשרד. ככל שמדובר בסיכוי פריצה וגניבה התנאים הוגדרו כגניבה לאחר חדירה בכוח ובאלימות לתוך המבנה המכיל את הרכוש, בדרך בלתי מקובלת והתגברות על מכשול והותרת סימני פריצה. בהמשך ישנם תנאי מיגון הנדרשים למשרד.

פרק מיוחד יוחד לציוד אלקטרוני ובכלל זה מחשב נישא אולם בפרק זה אין שינוי לתנאי של אפיון הפריצה והגניבה כמפורט לגבי יתר הרכוש. ברשימה אין כיסוי למחשב נישא מחוץ למשרד.

לתצהיר עדות ראשית צורפה גם התלונה במשטרה המקומית. לפי התלונה התובע החנה את מכוניתו השכורה וכאשר שב למכונית מצא שמנעול דלת קדמית היה שבור והמכונית הייתה פתוחה. החפצים נהפכו ומתוך התכולה נגנבו הפריטים המפורטים בתלונה, כולל המחשב הנישא.

3.בסיכומים נטען כי יש לפרש את תנאי הרשימה ככוללים את ביטוח המחשב הנישא ללא כל קשר למיקומו כי הוא מופיע ברשימה בפרק בו מצוין הציוד האלקטרוני.

התובע טוען כי יש ללמוד את הכיסוי למחשב נישא מחוץ למשרד מתוך החיוב בהשתתפות עצמית מפורשת למחשב נישא. ההשתתפות המיוחדת היא בפרק המכונה "כיסוי פרעות".

לכך משיבה הנתבעת מס' 1 כי בכל מקרה "חו"ל" אינו נופל באותו כיסוי ועל אחת כמה וכמה רכב ללא מיגון. שכן לכך יש כיסוי יותר יקר המכונה "כל הסיכונים".

אני לא מקבלת את פרשנות התובע בהתבסס על אותה השתתפות עצמית יותר גבוהה אשר באה בהמשך להשתתפות עצמית יותר נמוכה ליתר הציוד האלקטרוני, בהעדר התייחסות מפורשת כי הכיסוי הוא לכל אבדן בכל מקום, באשר הוא.

לפיכך, התביעה נגד הנתבעת מס' 1 נדחית וכדין נדחתה התביעה על ידה.

4.בתצהיר עדותה הראשית חלקה הנתבעת מס' 2 על כך שבעת עריכת הביטוח עלתה בקשה לכיסוי למחשב הנישא מחוץ למשרד, בישראל ובחו"ל. היא חלקה כי בעת עריכת ההצעה היא אמרה לתובע שההצעה כוללת ביטוח המחשב הנישא בארץ ובחו"ל. לטענתה התובע גם לא העלה את הנושא כאשר הפוליסה נשלחה אליו.

מתוך חקירת התובע עלה כי במועד החתימה על הצעת הביטוח לא היה בידי התובע מחשב נישא (עמ' 4 לפרוטוקול) הטעם לכך היה ביום 12/12/04 הייתה פריצה לביתו ונגנב ממנו מחשב נישא שבוטח יחד עם תכולת הבית. בעת קבלת ההצעה התובע עמד לרכוש את המחשב שנגנב ברומא. את אותו מחשב הוא גם ביקש לכלול בביטוח של ביתו כאשר הוא האריך מחדש את אותה פוליסה ולכן הוא ידע את המבטחת באותה פוליסה על מועד רכישת המחשב.

התובע קיבל את הרשימה לפני הנסיעה לחו"ל (עמ' 9 לפרוטוקול) והתובע גם רכש כיסוי ביטוחי לנסיעתו לחו"ל (עמ' 7-8 לפרוטוקול). בביטוח שנרכש לנסיעה לחו"ל הוא לא כלל מפורשות את המחשב הנישא.

סוכנת הביטוח, הנתבעת מס'2 , הסכימה בחקירתה כי התובע ביקש שהכיסוי הביטוחי למשרד יכלול מחשב נישא (עמ' 10 לפרוטוקול). היא לא זכרה האם התבקשה הרחבה למחוץ למשרד וגם לחו"ל אך זכרה שהייתה הקפדה על מילוי כל הפרטים בהצעה כי התובע עורך דין והוא הופנה אליה ע"י חבר. היא עמדה על כך שהכיסוי שהוזמן למחשב הנישא היה שווה ערך לכיסוי ליתר הציוד האלקטרוני במשרד שאינו נישא מטבעו כמו "מרכזיית טלפונים" (עמ' 12 לפרוטוקול).

מהראיות עולה מחלוקת עובדתית בין התובע שטוען שהסביר שהכיסוי שנדרש לו למחשב הנישא הוא מעבר לכיסוי במשרד עצמו לבין סוכנת הביטוח, הנתבעת מס' 2 אשר העידה בעיקר על פי הצעת הביטוח שמולאה בפועל.

מהחקירה של הנתבעת מס' 2 ומעדות התובע השתכנעתי כי התובע לא ביקש מפורשות כיסוי של "כל הסיכונים" למחשב הנייד בארץ ובחו"ל.

5.הפוליסה היא חוזה שנכרת בין התובע, לבין המבטחת. הגרסה של התובע כי ביקש לכלול ביטוח, המכונה ע"י הנתבעת "כל הסיכונים" ולשיטתו כיסוי למחשב הנישא בארץ ובחו"ל, הועלתה לראשונה לאחר שתביעתו נדחתה. ההזדמנות הראשונה להעלות גרסה זו הוא עם קבלת הפוליסה או לפחות הרשימה. גם אם הפוליסה לא צורפה לכתב התביעה, הרשימה היתה בידי התובע, כי היא צורפה לכתב התביעה.

התובע לא טען בכתב התביעה כי קיבל את הרשימה במועד המאוחר לגניבה ועל כן אני יוצאת מנקודת מוצא שהרשימה הומצאה לו קודם לכן לנוכח שתיקת התובע בסוגיה זו הן בכתב התביעה והן בסיכומים. התובע העיד שהוא קרא ברשימה את שביקש, ולכן לא מחה על חסר הכיסוי.